למה „בובה מייסס“?

לפסטיבל שלנו יש שם קצת יוצא דופן. עם „אבירי ירושלים“ הכול פחות או יותר ברור. אבירים, שריונות, טורנירים, ירי בחץ וקשת, מלאכות עתיקות — הכול במקום.

אבל מה הקשר ל„בובה מייסס“?

ביידיש, „בובה מייסס“ הן סיפורי סבתא, מעשיות וסיפורים ישנים. לפעמים אמיתיים, לפעמים קצת פחות. מהסיפורים שמספרים שוב ושוב, ובכל פעם מוסיפים להם עוד פרט קטן.

אבל החלק הכי מעניין הוא שלביטוי הזה יש סוד קטן משלו.

פעם היה רומן אבירים פופולרי מאוד ביידיש בשם “Bove-Bukh”. היו בו הרפתקאות, קרבות, אהבה וסכנות — כל מה שצריך להיות בסיפור אבירים טוב. מאוחר יותר קראו לו “Bove-Mayse”, כלומר „הסיפור על בובה“. עם הזמן השם “Bove” נשמע יותר ויותר כמו “bobe” — סבתא ביידיש. וכך סיפור אבירים הפך, באופן מפתיע, ל„סיפור סבתא“.

וזה מה שהופך את העניין לכל כך משעשע: בתוך „בובה מייסס“ כבר מסתתר אביר.

אולי בגלל זה אנחנו אוהבים את השם הזה כל כך.

גם הפסטיבל שלנו לא מנסה להיות ספר לימוד קפדני להיסטוריה. נשק מימי הביניים חי כאן לצד מוזיקה ותיאטרון, מלאכות היסטוריות לצד משחקי ילדים, וקרבות אבירים לצד אגדות, דמיון והרפתקאות מודרניות לגמרי.

אנחנו לא מבטיחים להעביר אתכם ליום אחד בדיוק למאה ה־12 או למאה ה־14.

אנחנו מציעים משהו אחר — להאמין ליום אחד בסיפור טוב.

בסיפור שבו אבירים שוב מסתובבים בירושלים, מוזיקה עתיקה נשמעת מסביב, ילדים לומדים לירות בחץ וקשת, בעלי מלאכה מדליקים אש, ומעבר לפינה הבאה יכולה להתחיל עוד אגדה קטנה.

האם כל זה באמת נכון?

נו...

בובה מייסס.